בלינצס

לקראת חג השבועות, אני משתף איתכם עוד סיפור זיכרון נחמד מזיכרונותי- "סיפורי סבא" בסוף ימי האימפריה, אחרי הנסיגה מהתעלה, מצאתי יום אחד, את עצמי ואת פלוגת ההנדסה הקרבית, אליה השתייכתי, על הר מעל סנטה קטרינה. כאשר אנחנו ממגנים בסיס של חיל הקשר. יום אחד נעלם הטבח והאוכל הידרדר. פניתי למ.פ. והצעתי עצמי כטבח הוא הסכים לניסיון טיגנתי המון צ'יפס, וזכיתי בג'וב. כל הסיפור אירע בשבועות והחברה דרשו בלינצ'ס . אמרתי להם: תנו מתכון ותקבלו. ניגש אלי חיל, ואמר לי: אני טבח במלון, ובעיקרון לא מבשל במילואים, אם לא תלשין אתן לך מתכון, הסכמנו. המתכון היה פשוט: "בקבוק בירה שתי ביצים קמח כמה שלוקח" תוך כמה דקות הייתה הילולת בלינצ'ס גבינה, ריבה, שוקולד למריחה והחג נחוג, כהלכתו. באחד הערבים, ראיתי התגודדות באחת הפינות, כשהמבטים אלי ניגשתי אליהם ושאלתי "יש בעיות" ואחד אומר לי אתה טבח בינוני, אבל זה לא מקנה לך זכות לשחק בחיים שלנו. בינתיים האוירה באוהל נעשתה דחוסה, (כאשר השד העדתי מגחך ברקע ). שאלתי מהיכן הרעיון, והא הסביר לי: סבתה שלי אמרה לי: שבאוכל שנשאר לילה, נכנסים שדים. ואתה מאכיל אותנו "אוכל שעבר לילה". וחושף אותנו לשדים. האוירה, באוהל, הייתה כזאת שלא יכולתי לספר לו על לואי פסטר וחיידקים. ולכן אמרתי לו: סבתה שלך אישה חכמה וצדקה במאה אחוז . אבל צה"ל המציא חומר שקוראים לו נירוסטה שאין בעולם שד שיכול לחדור אותו, והוא המאפשר לנו לאכול "אוכל שעבר לילה" ללא חשש. ניצלתי ונשארתי טבח היחידה, עד סוף השרות